שמות פרק יט'

מאת: הרבנית אירית בהרב

פש(ו)ט הפרק:          
הפרק שלפנינו מתאר את ההכנות למעמד הר סיני. 

 

בראש חודש סיון, בחודש השלישי אחרי יציאת מצרים, באו בני ישראל למדבר סיני. הם חנו בצד המזרחי של הר סיני, ההר עליו תינתן התורה. הפעם - בחניה הזו - היו כולם מאוחדים, להבדיל מהפעמים האחרות בהן היו בתרעומות ובמחלוקות. כבר כאשר יצאו מרפידים כדי להגיע להר סיני היו במצב של אחדות.

 

ביום השני, השכם בבוקר, עלה משה להר. וכך קרא אליו ה' מההר: 'כה תאמר', קודם בלשון רכה לנשים, ואחר- כך 'תגיד',

לגברים, בלשון קשה הכוללת עונשים מדויקים. וכך אמר: "אתם ראיתם את מה שעשיתי למצרים, ראיתם כי המצרים היו חייבים בעונש עוד לפני שפגעו בעם-ישראל, אבל אני הענשתי אותם רק דרככם. וכאשר הגיע הזמן לצאת ממצרים - קיבצתי את כולם מכל ארץ גושן כמו נשר הנושא את גוזליו על כנפיו, והגעתם לרעמסס. וכך הבאתי אתכם אלי וקרבתי אתכם לעבודתי, וכעת - אם תשמעו בקולי, למרות שכל ההתחלות קשות, תהיו לי עם סגולה מכל העמים." 

 

משה אמר לעם את הדברים, ואחר כך, בדרך ארץ, החזיר את תשובתם לה'. ה' אמר כי הוא ידבר אל העם, כדי שהעם ישמע כאשר הוא מדבר עם משה, וגם במשה יאמינו לעולם. העם אמר כי רצונם לשמוע את ה' - ומשה החזיר את תשובתם בשנית אל ה'. 

ה' מדריך את משה כיצד להתכונן למעמד הר-סיני, ומזהיר אותם לא לגעת בהר. הם התכוננו במשך שלושה ימים, ובבוקר יום השלישי היו קולות, ברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק. השכינה יוצאת לקראתם, משה מוציא את העם לקבלה, והם מתייצבים לרגלי ההר. 

 

משה עולה להר. אחריו נמצא אהרון, אחריו הכהנים ולבסוף העם. 

ראינו את ההכנות, בפרק הבא ניפגש במעמד הר סיני עצמו. 

מעמיקים מבט:
בפסוק יב' מזהיר ה' את משה בפעם הראשונה כי עליו להגביל את העם, וכי ישמרו לא לעלות בהר, או ליגע בו, ואף שאדם או בהמה הנוגעים בהר ימותו. רק כאשר השופר ישמיע את קולו כסימן לסילוק השכינה יוכלו להתקרב להר -  סיני. בפסוק כא' - מתחילה אזהרה נוספת באותו עניין. מיד אחרי התחלת גילוי השכינה "ויאמר ה' אל - משה רד העד בעם פן יהרסו אל -  ה' לראות ונפל ממנו רב..

אומר על כך רש"י:  "ונפל ממנו רב- כל מה שיפול מהם ואפילו הוא יחידי חשוב לפני רב" ומדייק המזרחי:  "ואפילו הוא יחידי" -  שבתחילה אמר "פן יהרסו"  בלשון רבים, ואחר כך נאמר "ונפל ממנו" שהוא לשון יחיד. לכך מפרש רש"י "כל מה שיפול מהם, ואפילו הוא יחידי חשוב לפני רב" ולשון המכילתא "ונפל ממנו רב... יחידי שיפול מהם,  הרי הוא עלי ככלם... ויחידי שייטל מהם, הרי הוא עלי כנגד כל מעשה בראשית..." 

ה' בחר בעם - ישראל בכל הכלל ומתוך כך גם כל אחד ואחד ערכו רב בפניו, כל אחד כאילו כמו כל הכלל.